לא להגיה ולשנות את פיוטי הסליחות | הגהה

הבאת ספר תורה למקום התפלה עראי לימים נוראים.

אם יש אונס גמור, אנוס רחמא פטרייה, אבל

הנס הגדול שהיה לרבי יחזקאל אברמסקי בזמן שהותו

הסכנה שיש במכשירים המסוכנים | התייפיפות המדינה בפני

כוונת התפלה: מלוך על כל העולם כלו בכבודך

דברי חיזוק והכנה לימים הנוראים הבאים לקראתינו, על

1) כי לא תמיד ראש הממשלה מתאים לברכה

זה "וורט" בעלמא דרוש וקבל שכר. צריך לחזור

אין כל בעיה לשיר נוסח תפילה, רק אין

כך מנהגנו פשוט בישיבה כי אחר הכל הם

אם הדברים הם כפי שכתוב כאן: א) אינך

הקריאה מלרע.

כך המשילו והמחישו רבותינו את ההרגשה שצריכים אנו לשאת, ואיתה להיכנס ולצאת- בימים הנוראים, שבהם נזהרים ויראים, כי את נפשנו בכפנו אנו נושאים.

אין תחליף למים | בת אהובת אל קמה

תכלה שנה וקללותיה | התש”ף גימטריא ‘המרפסת’ |

א. האווירה בימים הנוראים. ב. השיבה שופטינו כבראשונה.

"אשמורה ראשונה לשמך חכינו…"

"סליחות!!! סליחות!!! קומו לסליחות!" – הדהד קולו של השמש המסור.

ואין הדבר פשוט כלל, וכמו שמסופר על רבי זושא מניאפולי שדרכו בקדש היתה לעשות המצוות בשמחה רבה, תוך התרגשות והתלהבות עצומה. במיוחד מחבב היה את מצות נטילת ארבעת המינים והדלקת נרות חנוכה, ובשעת עשייתן היה רוקד, מפזז ומכרכר וכל כולו להבת שלהבת יוקדת אש דת.

שנה אחת בליל חנוכה התלהט כל כך בעריכת נרות החנוכיה, עד שמגודל הדבקות נתקלה ידו בחנוכיה, וזו נפלה לארץ ונשפך שמנה.

בג'רבא לא נהגו, בזה וכן הגה"ק איש מצליח

מדוע אומרים מזמור 'הַרְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ' ביום ראש

מדוע רבא התפלל שירד גשם בימי תמוז? |